נציגות הבית המשותף של הבית ברחוב לסקוב 6 תל אביב ואח' נ' אוג'רה בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה שנייה למחיקה על הסף של הנתבעים 1-3 (להלן:"המבקשים") ועקב סגירתה של הנתבעת 1. פינוי העסק, המסעדה וכל הציוד בה, לרבות הורדת ופינוי הארובה.

לטענת המבקשים, הנתבע 3 מכר חלקו בנתבעת 1, לנתבע 2, ומשכך יש למחוק אותו על הסף, וכך נתבקש גם בכתב ההגנה. לטענתם, התביעה הוגשה בשל כך שהמבקשים הפעילו מסעדה בנכסם של הנתבעים 4-7 ברח' לסקוב 6 תל אביב. בשל החלטת הנתבע 2, ומטעמים כלכליים בלבד, נסגרה הנתבעת 1, ופונתה מכל הציוד השייך לה לרבות פינוי וסילוק הארובה, וכל הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה לצו עשה וצו מניעה בוצעו, ומשכך אין בסיס ו/או עילה לתביעה נגדם, וכל סעד נוסף בעניין

לא קשור יותר במבקשים, והמבקשים אינם צד לנעשה ו/או שיעשה בנכסי הנתבעים 4-7. לטענתם מתקיים ביטול/השתק עילה כנגדם. המבקשים הדגישו, כי פעילות המסעדה, בזמנו, נעשתה בהתאם לכל ההיתרים והרשיונות שנדרשו.

בדיון יום 4.11.11 לא נעתרתי לבקשה קודמת למחיקת התביעה, עקב סגירת המסעדה, וניתן צו לסילוק רכוש ביחס למבקשים ולמעט בעניין הארובה, עניין שאין חולק, שעובר להגשת הבקשה הנוכחית , הוסדר אף הוא על ידי המבקשים.

המשיבים בתגובתם מבקשים לדחות את הבקשה וטוענים כי אין לה כל בסיס משפטי או עובדתי. לטענתם ביהמ"ש דחה בקשה דומה בהחלטתו מיום 14.11.11 , והמבקשים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתם, סגירת הנתבעת 1, ופינוי וסילוק הארובה, אינם מהווים סיבה למחיקת התביעה, אין בהם לייתר את התביעה כנגד המבקשים, נהפוך הוא, ההתנהלות מהווה הודאה כי התביעה הייתה מוצדקת, וכי הנתבעים עשו דין לעצמם תוך הסגת גבול, גרימת מטרדים ופגיעה בזכויותיהם הקנייניות של המשיבים, לטענת המשיבים יש ליתן כנגד המבקשים פס"ד המצהיר כי עשו שימוש שלא כדין ברכוש המשותף.

לאחר עיון בבקשה, תגובה ותשובה בעניין, אני מחליט ביחס למבקשים כדלקמן:

לא ראיתי מקום למחיקת התביעה, וכאמור בהחלטתי מיום 4.11.11. יחד עם זאת, ובהמשך לאותו דיון והחלטה ונוכח השלמת כל הנדרש מנתבעים אלו, ועל מנת לחסוך זמן והוצאות נוספים לצדדים, אני מחליט שניתן בזאת פס"ד סופי ביחס למבקשים אלו, ולפיו, ניתן לאמור בסעיף 5 לתצהירו של מר בלחסן, התומך בבקשה תוקף של פס"ד לזכות התובעים, וכן נאסר על המבקשים לפעול בניגוד לאמור באותו סעיף.

בהתחשב בהחלטה קודמת, במילויה, ובכך שמחד המבקשים חסכו מזמנם של התובעים, וביהמ"ש, אך מאידך, בסופו של יום ניתן תוקף להצהרתם כפי שהתבקשה בעיקרה בתביעה, ולרבות צורך להשיב לבקשות המחיקה בעניין. אני מחליט לחייב המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הוצאות דיון בעניין, ביחד ולחוד, בסך של 2,000 ש"ח צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לגבי הנתבעים הנוספים 4-7, ובהמשך לדיון קודם בעניין, וכן מצב הדברים המעודכן והחלטתי זו, אני מורה:

1. לגבי סעיף 24 א' לתביעה, אני מורה על מחיקתו, באשר לעת זו, אין מסעדה במקום, בפרט. וככלל, העניין אינו בסמכותו של בית משפט זה אלא בסמכות בימ"ש/טריבונל, הדן ברישוי עסקים / ערעור על החלטתם, וכאשר אין חולק, שמשנסגרה המסעדה אין לעת זו מטרד, או הפרת חוק כלשהיא, ובכל מקרה, עניינים אחרונים אלו תפלים לשאלת הרישוי, ואמורים ראשית לכל, להישקל במסגרתו, עובר לבקשת רישוי פרטנית כזו או אחרת.

2.לגבי סעיף 24 ב' לתביעה התייתר, ונוכח פסה"ד ביחס לנתבעים 1-3, ואותם דברים אמורים ביחס לסעיף 24 ה' לתביעה .

3.ביחס לסעיפים 24 ג' וד' לתביעה, לבית משפט זה סמכות לדון בעניין. ככל שהתובעים מעוניינים להמשיך בתביעה, ולגבי סעיפים אלו בלבד, וכאשר מנגד כעת המסעדה אינה פועלת, יודיעו לתיק עמדתם, ובתוך 30 יום מקבלתם ההחלטה, ויינתנו הוראות להמשך.

בשלב זה אין צו להוצאות ביחס לנתבעים אלו.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: